טיפים להתמודדות עם כאב כרוני

איסוף מידע על הכאב ולקיחת חלק פעיל בהתמודדות איתו - איסוף, קריאה ולמידה של מידע על הכאב ודרכי הטיפול בו מכל מקור אפשרי (אינטרנט,עיתונות, ספרים וכו'). השגת מידע פרושה השגת שליטה, המידע יאפשר לכם להכיר טיפולים שונים, דרכי התמודדות ומודעות לכך שאתם לא היחידים שסובלים. כל אלו יקלו גם על התחושות הרגשיות המתלוות לכאב (חרדה, יאוש, בדידות, תחושת קורבן וכו') ויאפשרו לכם להיות פעילים בטיפול בכאב ובניהולו. בנוסף, אל תחששו לשאול שאלות, אל תחששו לבקש הקלה לכאב.

קבלה - הכאב הכרוני לפעמים כל כך קשה שאנו מצפים לנס שיגרום לריפויו. צריך להתמודד עם המציאות, הכאב קיים בדרגה זו או אחרת וסיכוי גדול שלא יעלם, לכן צריך למצוא דרכים יעילות להתמודדות אתו. קבלה לא רק במובן האינטלקטואלי (שכלי) לדעת שאני חש כאב, אלא קבלה פרושה להרשות לעצמך להרגיש את החרדה, פחד, כעס והאבל שמתלווים לכאב. קבלה פרושה להכיר בהדרגתיות בכל הרגשות ולספק את הצרכים הפיזיים והרגשיים, באמצעות הצירוף הנכון של טיפוליים רפואיים, פיזיים ונפשיים/רוחניים יחד עם תמיכה רגשית מתאימה ומספקת מהמשפחה והחברים. התוצר הסופי של הקבלה הוא הפחתה בכאב, שלווה פנימית, פחות חרדה והתמודדות טובה יותר.

אל תתעלמו מהכאב - הכאב לא יחלוף מעצמו ואף עשוי להחריף, קל יותר למנוע כאב מאשר לטפל בו. תרופות מסוימות לשיכוך כאבים (בהמלצת רופא) יעילות יותר אם לוקחים אותן מיד עם הופעת הכאב, הן עלולות לא להשפיע כלל אם נוטלים אותן מאוחר מדי. במקרים מסוימים בהמלצת הצוות הרפואי, מומלץ ליטול את התרופות באופן סדיר ולמנוע מהכאב להחריף - כך אתם תשלטו בכאב, במקום שהכאב ישלוט בכם. ניתן לנהל אורח חיים רגיל גם כאשר נוטלים משככי כאבים באופן קבוע. לחלק ממשככי הכאבים יש תופעות לוואי, שחלקן חולף וחלקן ניתן לטיפול.

אל תחכו לנס - לטיפול האולטימטיבי או לתרופת הפלא שיפתרו את הבעיה ויצילו אתכם, עשו עכשיו!
לא תמיד הרפואה הקונבנציונלית (בעזרת תרופות ושיטות רפואיות אחרות) מצליחה למגר את הכאב הכרוני או להפחית אותו באופן מובהק. לכן יש מקום לטיפול משולב בכאב בו נעזרים (יחד עם הרפואה הקונבנציונלית) באקופונקטורה, טיפול קוגניטיבי – התנהגותי, טיפול פסיכולוגי, הומיאופתיה, מדיטציה, טכניקות נשימה ועוד. איך יודעים איזה טיפול מתאים? בעזרת ניסוי וטעיה - מנסים ומאמצים מה שמתאים ועוזר.
כאשר ניסיון בשיטה מסוימת לא מוביל לשיפור משמעותי בכאב, אלא רק לשיפור קטן יחסית, רצוי לשלבו עם טיפולים משיטות שונות שגם הם תורמים מעט להקלת הכאב. כך אפשר להשיג מספר שיפורים קטנים. השיפורים הקטנים האלו יצטברו, יקלו על הכאב באופן משמעותי וישפרו את איכות החיים.
שינה - חוסר שינה שנגרם מכאב שלא טופל בצורה מתאימה עלול לגרום למעגל של עייפות, דיכאון, ורוגז. מחסור בשינה או התעוררות עם תחושה של עייפות, היא סימן שהכאב לא מטופל כהלכה.
יצירת דפוסי שינה נינוחה ומרגיעה חיוניים להתמודדות עם כאב כרוני. שיפור השינה יספק אנרגיה נוספת ויסייע להתמודדות עם הכאב. יש דרכים רבות לשיפור השינה, אפשר להירגע לפני השינה על ידי שמיעת מוסיקה מרגיעה, שמיעת קלטת הרפיה, דמיון מודרך, היפנוזה עצמית, טיפול תרופתי, מזרון טוב, שינוי תנוחת השינה וכו'.

פעילות גופנית מדודה ומאוזנת - קל מאוד לאמץ שיטה של לא לעשות כלום, מתוך תקווה שכך ימנע כאב נוסף. אבל חולים רבים הסובלים מכאב כרוני יכולים להיעזר בפעילות גופנית (הליכה, שחייה, יוגה...) כדי לחזק שרירים ולהרגיע מפרקים נוקשים, או ללמוד דרכים חדשות לזוז, לשבת ולשכב כך שהכאב יפחת. אל תגזימו, לימדו את הקצב שלכם, פעילות גופנית צריכה להיות מדודה ומאוזנת, אם לא תהיה כזו הכאב יוחרף. איך יודעים איזו פעילות מתאימה? בעזרת ניסוי וטעיה או בעזרת סיוע מקצועי.

תמיכה הולמת - רבים מבין הסובלים מכאב כרוני נעשים מרוחקים ומבודדים ממשפחתם, מחברים, עמיתים לעבודה ומהחברה. תמיכה חברתית או רגשית שאינה מספיקה או אינה מתאימה יכולה לגרום לבידוד ודיכאון. אנשים שלרב מתגאים בעצמאות שלהם - שהם לא זקוקים לאף אחד, הם ב"סיכון מיוחד" לסבול מהתופעות הנ"ל. לרוע המזל, התגובה השלילית של אחרים עלולה להרתיע סובלים מכאב כרוני מלדבר על בעיותיהם או לבקש עזרה. התגובה הלא תומכת של אנשים שחשבתם שתוכלו לסמוך עליהם יכולה להיות מאד מאכזבת.
אל תתמודדו לבד עם מחלה כרונית שגוזלת ממכם את היכולת לעבוד, לאהוב ולהנות. עזרה ותמיכה רגשית מתאימה יגדילו משמעותית את יכולתכם להתמודד. חיוני לשוחח עם המשפחה ועם חברים קרובים. שיחה משפחתית עם הרופא או הפסיכולוג או איש מקצוע אחר, יכולה לעזור על יד כך שתאפשר לקרובים לכם ללמוד יותר על מצבכם ועל דרכים לסייע לכם.

על תצפו ממי שלא סובל מכאב להבין מהו כאב (להבין מה עובר עליכם) - זה מתסכל ומכעיס כאשר אחרים לא מבינים מה עובר עליכם. בגלל שלסובלים מכאב כרוני לרב אין פצע ניראה, קל למשפחה, לחברים ובמיוחד לילדים לשכוח שמשהו לא בסדר. הם עשויים לשכוח גם מכיוון שקשה להם לחיות עם המידע שאדם אהוב סובל מכאב. אז אל תצפו שאנשים שלא סובלים מכאב יבינו מה זה כאב ותהיו מוכנים לזה שתצטרכו להזכיר לאחרים שיש לכם מגבלות.

סלחו לעצמכם - אובדן היכולת לעבוד, לאהוב ולהנות שנגרם בעקבות הכאב הכרוני עלול לגרום לרגשי אשם ולתחושת כישלון. היו מודעים לציפיות שלכם ולכל תחושה של בושה ואשמה ובדקו אותן. סביר להניח שלא בחרתם לסבול מכאב כרוני, לכן אל תאשימו ותכעסו על עצמכם.

אל תתנו לכאב למלא את חייכם - אפשרו לעצמכם להתמקד גם בדברים אחרים, לא רק בכאב. נסו להתייחס וליהנות גם מן הדברים הקטנים שבחיים (שבדר"כ נתפשים כמובנים מאליהם) ומן הרגעים, השעות, הימים והשבועות ללא הכאב. יותר מזה היו אקטיביים עסקו בפעילויות שגורמות לכם הנאה וסיפוק. על ידי הפנית הקשב מהכאב לדברים אחרים, בעיקר מהנים, יופחתו תחושת הכאב והתחושות הרגשיות המתלוות אליו.

אל תוותרו על עצמכם - אתם סובלים מכאב, הוא נוכח בחייכם כמעט תמיד ומקשה עליכם, אל תאבדו את התקווה והאופטימיות. עזרו לעצמכם בכל דרך אפשרית ואל תפסיקו להתעדכן.